אני משערת שהמונח הזה מוכר לרבים מכם מקרוב. הוא מתאר "מצב נפשי של פחד, רתיעה או בעתה כרוניים או מוגזמים מאובייקט או ממצב כלשהו, המשבשים באופן ממשי את תפקודו של האדם הסובל ממנה".
כאשר התחלתי לעבוד עם ר' בן ה 17 הוא סיפר כי סובל מפובית בדיקות דם. עצם הדקירה ולקיחת הדם גרם לר' לזנק באויר ולפגוע בכל מי שסביבו ללא אבחנה. באותה תקופה צריך היה בדיקת דם לצורך הליך רפואי שנזקק לו.
את שתי בדיקות הדם שביצע בחייו לפני שהגיע אלי, צריך היה לעשות כאשר שלשה גברים מצמידים אותו בכוח אל הכיסא. ר' רצה הפעם לעשות זאת אחרת.
התחלנו להיפגש בחדר הטיפולים ולהבין יחד מהם הגורמים הקוגנטיביים המשמרים בעיה זו. לימדתי את ר' שיטות הרפייה לזמנים בהם יבצע את החשיפות לגורם הפחד. הוא למד הרפיה שרירית של ג'ייקובסון ושימוש בנשימה ככלי התבוננות והרחקה מנטאלית. ר' למד גם על מנגנון הבהלה ואיך הוא פועל בגופו ואיך ניתן למתן אותו. בשלב הבא עשינו יחד חשיפה בדימיון של בדיקות דם ור' צריך היה לעצור בכל שלב ולנטר את דרגת החרדה בה הוא מצוי. לבסוף היינו מוכנים לצאת לשטח.
מצאנו אחות במרפאה המקומית שהיסכימה לשתף פעולה עם התהליך ואף עודדה את ר' רבות. כעבור כשמונה מפגשים בהם התקדם ר' שלב שלב בגבורה ובעיקשות, הצליח לעבור את כל שלבי בדיקת הדם וזאת ללא אף אדם המרתק אותו לכיסא. תחושת הגאווה והמסוגלות שלו היתה עצומה.
