דף הבית מאמרים שאלות נפוצות צור קשר

שייכות / מ. אילת אם לשמונה

המאמר התפרסם במגזין הנשים פנינה של העיתון החרדי בקהילה. מטבע הדברים, מבחינה לשונית מופנית הכתיבה לנשים חרדיות, אך קהל היעד הוא הורים באשר הם.

לְפִי הַ"שָּׁלוֹם" שֶׁל אִמָּא אֲנִי,
יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מִי בַּקַּו הַשֵּׁנִי.
אִם הַשָּׁלוֹם הוּא פָּשׁוּט וּסְתָמִי,
זֶה בֶּטַח אָבִי שֶׁהִתְקַשֵּׁר לְאִמִּי.
אִם הַשָּׁלוֹם" מִתְנַצֵּל וְנִרְגָּשׁ,
זֶה בֶּטַח הַשְּׁכֵנָה מֵהַבִּנְיָין הֶחָדָשׁ.
אִם זֶה "שָׁלוֹם" חָטוּף וְנִרְגָּן,
זוֹ בֶּטַח שִׂיחָה שֶׁל הוֹרֶה מֵהַגַּן.
וְאִם הַ"שָׁלוֹם" מְאֻוכְזָב לְמַדַּי,
זֶהוּ סֶקֶר שְׂבִיעוּת רָצוֹן בְּוַדַּאי.
יוֹם אֶחָד אֶתְקַשֵּׁר לְאִמָּא בְּאֵיזֶה רֶגַע הִתּוּלִי
רַק לָדַעַת אֵיךְ נִשְׁמַע הַשָּׁלוֹם" הַזֶּה שֶׁלִּי...

(תהילה זומר, פסיכותרפיסטית MA. איור - עדי מן)

 

האין זו משאלת לב של כל ילד לדעת מה מקומו בלב אימו?

הביטחון של הילד בכך שהוא רצוי, אהוב ומשמעותי בעינינו ההורים, הינו בעל חשיבות מן המעלה הראשונה עבור הילד. תחושת הביטחון הזו משפיעה באופן דרמטי על ההתפתחות שלו ותשפיע על היכולת שלו ליצור קשרים שונים בהמשך חייו. החל מחברים, דרך דמויות סמכות וקולגות, ועד הקשר הזוגי והקשר העתידי שלו עם ילדיו.

המחקר העדכני מראה באופן ברור את החשיבות וההשפעה הגדולים של הקשר עם ההורים. יש לכך ראיות רבות במחקר ולהלן רק כמה דוגמאות מייצגות. נמצא כי יש קשר בין איכות הקשר עם ההורים לבין בעיות בהסתגלות הרגשית וההתנהגותית של הילד. ילדים עם בעיות מוחצנות כמו אגרסיביות ובעיות אישיות כמו חרדה ודכאון נוטים להיות בעלי קשר בעייתי עם הוריהם. וכדוגמה להשפעה ארוכת הטווח, נמצא כי התנהגות תוקפנית נובעת במקרים רבים ממחסור בקשרים אינטימיים.

באופן כללי הדפוסים הראשוניים המתקבעים ביחסינו עם הזולת נוצרים דרך הרגשות שחווינו כתינוקות אל מול העולם הסובב אותנו, בעיקר מול ההורים.

אז איך נוכל לייצר את תחושת הביטחון החשובה הזו אצל ילדינו?

ישנם ארבעה מרכיבים המייצרים בטחון לילד, ובונים אצלו מנגנון של "התקשרות בטוחה". קל לזכור את ארבעת המרכיבים, כי עלינו לשכנע את הילד בקשר שלנו איתו, בראשי תיבות: שייכות, כבוד, נראות וערך עצמי. נתחיל הפעם עם השייכות ובהמשך ניגע גם ביתר המרכיבים.

מכירות את התחושה: האם אוהבים אותי? האם אני רצויה כאן? האם אני שייכת?...

כמה נעים היה לו השוויגר היתה אומרת לי: "את חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו, כמה טוב שאת כאן, את מאוד קשורה אלי, כולנו מרגישים שאת חלק מאיתנו". לעומת זאת, כאשר השכנה מזכירה לך על הדיירים הקודמים שגרו כאן לפני שעברתם לשכונה, מה היא רוצה להגיד בזה? אולי הם טובים יותר מאיתנו? אולי אנחנו לא שייכים לכאן? או אפילו כשהבת חוזרת הביתה ומספרת לנו כמה כיף היה לה אצל החברה, ואיזו ארוחה טעימה אמא שלה הכינה, ואיך ששם האחים הקטנים חמודים כל כך, ואז המחשבה שעולה: "וואו הבת שלי חושבת ששם טוב יותר, אולי היא לא מעריכה אותי."

מטרתנו לתת לילד שלנו, מהרגע שהוא נולד, תחושה שהוא שייך לבית הזה, להורים ולמשפחה. תחושה בסיסית שזהו ביתו ולא משנה מה הוא עושה, גם אם הוא מתנהג לא לשביעות רצוננו. לפעמים הילד שלנו בודק את השייכות שלו. עד כמה הוא שייך. האם יש לכך גבול? לעיתים הוא יפריע ויעשה הכל כדי לשמוע אותנו מסלקים אותו, מרחיקים אותו מהמרחב שבו הוא נמצא. לכן נענה להתנהגות שלו דרך משקפי השייכות. כלומר נבקר את ההתנהגות שלו, אך לא נפגע בתחושת השייכות. הרי כמה דברים שלא נגיד: "תחפש אמא אחרת", "חבל שאתה הבן שלי", "את הורסת לנו את המשפחה", "אני לא ישנה בגללך", "אם תתנהגי כך תמצאי את עצמך מחוץ לבית"...

המסר החיובי הוא - אתה חלק מאיתנו ותמיד תהיה.

למשל, במקום: "אתה הורס לנו את הבית, אין לי יותר כח בשבילך", אפשר לומר: "מוישי, יש לך היום המון כוחות ואני רואה שאתה קופץ ורץ בבית. אנחנו אוהבים את זה שאתה מלא באנרגיות, אך כרגע אני זקוקה לשקט ולרוגע בבית, תוכל לעזור לי עם זה ולהפסיק את הקפיצות מהספה לכורסא?".

או אם הבן מאיים שיברח מהבית, כדאי שהתגובה תהיה: "אני מקווה שלא תעשה זאת, כי... ובכל מקרה תדע שאתה תמיד תמיד תהיה רצוי בבית הזה. אתה הבן שלנו ותמיד תהיה".

כאשר הבת מגיעה עם התעודה בסוף שנת הלימודים, אם התעודה טובה כמובן שנתרשם ונפרגן, אם היא לא טובה נשתדל לעודד ולתת יותר מוטיבציה להמשך. בשני המקרים אפשר להוסיף: "את יודעת שעבורנו התעודה היא פחות חשובה. אנו אוהבים אותך בלי כל קשר, בגלל מי שאת".

כדי לייצר בטחון בקשר שלנו עם ילדנו, עלינו לייצר אצלו את תחושת השייכות, את התחושה שתמיד נשמח בנוכחותו. הוא ידע גם בגיל צעיר, וגם בעז"ה כשיגדל ויהיה הורה בעצמו, שכאשר הוא מתקשר אלינו בטלפון הוא יוצר קשר עם ה"בסיס הבטוח" שלו. השלום שישמע מאיתנו כשנענה לו יהיה אוהב ויגרום לו תחושה טובה. הוא לא יצטרך לנחש איזה שלום ישמע, הוא ירגיש שזה השלום הכי מיוחד ונעים,

זה יהיה השלום של אמא.

  

ד"ר מירי אילת

מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ואם לשמונה ילדים




צעדים - להתחיל בצעד אחד קטן | טל. 050-9653266 | מושב שדה יעקב, מיקוד 3658600 | דוא“ל: info@zeadim.org.il

האתר נבנה על ידי אינדיגו עיצוב ואתרים