דף הבית מאמרים שאלות נפוצות צור קשר

הקשבה / מ. אילת אם לשמונה

המאמר התפרסם במגזין הנשים פנינה של העיתון החרדי בקהילה. מטבע הדברים, מבחינה לשונית מופנית הכתיבה לנשים חרדיות, אך קהל היעד הוא הורים באשר הם.

 

 

 

 

 

כְּשֶׁאֲנִי מְסַפֵּר מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב
וְאַבָּא "אֲהָהּ" מֵשִׁיב
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁשּׁוּב
הוּא לֹא הִקְשִׁיב 

(תהילה זומר, פסיכותרפיסטית MA. איור - עדי מן)

 

ההקשבה שלנו כאימהות מתחילה ביום בו התינוק שלנו יוצא לאוויר העולם. כשתינוק או תינוקת נולדים, הם מדברים דרך הבכי שלהם. זו השפה היחידה שלהם. כשאנו מקשיבות להם קשב רב, אנו לומדות לפענח ולהבין את השפה המיוחדת לו או לה. כשאנו מבינות שהבכי אומר: "החיתול שלי רטוב", אנו מבינות ומחליפות את החיתול; כשהבכי מביע רעב, אנו מאכילות; כשיש רצון להוציא אוויר, אנחנו שם כדי לעזור, וטופחות להם בעדינות על הגב. כאשר אנו מגיבות נכון, אנו יוצרות אצל עוללינו תחושה של סיפוק ואמון. התינוק אינו צריך להגביר את קולו. הוא קולט שמקשיבים ומבינים אותו כאשר הוא מקבל מענה לצרכיו דרך המבוגר המשמעותי שנמצא עמו.

כשהחוויה הפוכה, כשהתינוק שלנו בוכה ואנו נותנות מוצץ אך למעשה הוא זקוק להחלפת חיתול או שהוא בכלל רעב או פשוט זקוק למגע של חיבוק מרגיע, התינוק יחוש מתוסכל ולא מובן. אם אי ההבנה מתמשכת, ייווצר בדרך כלל אצל התינוק דפוס של: אני אצעק עד שיענו לי, אחזור על עצמי שוב ושוב ואעלה את ווליום הבקשה שלי יותר ויותר כדי שיקשיבו לי.

כשהילדים שלנו גדלים ולומדים לדבר, ההקשבה שלנו משתנה כמו שהשפה שלהם מתפתחת ומשתנה. מבכי להשמעת קולות, לגיבוב מילים, למשפטים ובסופו של דבר לדיבור שוטף.

אני אוהבת לספר לאנשים שמגיעים אלי לקליניקה על ד"ר הארוויל הנדריקס, פסיכולוג אמריקאי (כיום בן 85). הנדריקס טיפל בזוגות ללא הצלחה. רבים מהזוגות שהיו אצלו חתרו לגירושין ולא היתה לו דרך לעזור להם. עד שיום אחד כשהיה עם עצמו ועם מחשבותיו הבין שאחד הקשיים בין בני זוג הוא חוסר הקשבה. בעקבות זאת הוא פיתח שיטה לתקשורת ששמה "אימגו" שהכתה גלים ומאוד מצליחה בכל העולם. לפני המון שנים למדתי קורס באימגו ולאחר מכן השתתפתי בהשתלמות מרוכזת של המאסטרים הגדולים של שיטה זו - הדי ויומי שלייפר. הדי ויומי הם זוג יהודי שומר מצוות, גם הם כבר בשנות השמונים לחייהם, אשר בין השאר שולטים בשפות רבות. הם מסתובבים בעולם כולו ומטפלים ומלמדים את השיטה.

מאז שלמדתי את השיטה הזו יישמתי אותה בביתי עם ילדיי ולאחר מכן עם המתבגרים שאיתם עבדתי. כיום אני מלמדת את העקרונות שלה להורים שמגיעים אלי, שמחפשים טיפ מהיר, יעיל ופשוט לתקשורת עם ילדיהם.

שיטת אימגו היא מעט מורכבת, אבל העיקרון הבסיסי שלה הוא הקשבה טוטאלית. כאשר אחד מבני השיח הוא הדובר, השני הוא בתפקיד המאזין. עליו להביט בעיני הדובר ופשוט להקשיב. ואז מגיע החלק החשוב - על המאזין לחזור במדויק על הדברים ששמע, כדי לוודא שאכן הבין נכון. לא תאמינו עד כמה זה קשה בהתחלה (לכן מומלץ לדובר שלא להאריך). כאשר סיים לחזור על הדברים ששמע, שואל המאזין: "האם הבנתי אותך נכון?". לדובר ישנה אפשרות לתקן, ושוב המאזין מקשיב וחוזר על דבריו עד שהדובר מאשר שאכן הובן נכון. כאשר ישנה הבנה, ישאל המאזין: "האם יש עוד משהו שאתה רוצה לספר לי?".

כשהילד השלישי שלי היה מגיע טעון מבית הספר, הייתי ממתינה ונותנת לו לספר איזה יום עבר עליו. ובסופה של הקשבה הייתי אומרת לו: "אני שומעת שאתה אומר..." וחוזרת על עיקרי הדברים שאמר. ישנה חשיבות למבט בעיניים כשמהדהדים את מה ששמענו. כשילדיי היו קטנים הייתי ממש מתכופפת לגובה שלהם ומאזינה להם בתשומת לב מלאה. דוגמה לשיחה אופיינית: "אמא היה כל כך רועש בכיתה, אז המורה לא הפסיקה לצעוק ואז כעונש היא לקחה מאיתנו חמש דקות מההפסקה, אוף איזה יום גרוע". ואני הגבתי מבלי להוסיף פרשנות או מילים משלי ובוודאי לא הוספתי את דעתי או תובנות שלי ממה תיאר לי. השתדלתי לחזור כמה שיותר במדויק על מילותיו: "אתה מספר לי שהיה המון רעש בכיתה היום ולכן המורה צעקה ואז לקחה לכם חמש דקות מההפסקה. שמעתי אותך נכון?". אתן לא מתארות לעצמכן עד כמה הטכניקה הפשוטה הזו מרגיעה. ואז אני שואלת: "האם קרה עוד משהו היום?". הוא ימשיך לספר ואני אהדהד את דבריו בהתאמה ואשאל אותו שוב האם יש לו עוד משהו להוסיף?

הילדים שלנו חכמים ועשויים להגיב בציניות לשאלות שחוזרות על עצמן, לכן בכל פעם שהשתמשתי בשיטת אימגו, ניסחתי את השאלה אחרת, אך הקפדתי לחזור באדיקות על דבריהם. לדוגמה: "אני שומעת אותך אומר ש...", "ממה שסיפרת הבנתי ש...", "וואו, בעצם אתה אומר ש...".

לפעמים מה שילדים שלנו זקוקים לו הוא רק שנקשיב להם, ללא שיפוטיות וללא הערות שלנו. בדרך כלל ההקשבה עצמה מביאה מהר מאוד לרגיעה. חשוב לציין שבהקשבה הפעילה הזו, לא הסכמנו ולא פסלנו, רק הקשבנו. בהמשך תמיד נוכל להתייחס לדברים שנאמרו לנו. כשהילדים טוענים בפנינו או שוטחים את התסכול שלהם, ומאידך גם את הרגעים המרגשים שחוו, ההקשבה בדרך זו מאפשרת לנו להיות נוכחים אך לא לעורר דרמה נוספת או עניין מולנו. כלומר, כשהקשבתי לילד שלי שכעס על המורה, לא צידדתי באף צד, פשוט נתתי לילד את התחושה שאנחנו מאה אחוזים איתו ללא שיפוטיות. יש לנו זמן לחשוב האם וכיצד להתייחס למה שהעלה בפנינו מאוחר יותר כשהכל יירגע.

האם ההקשבה היא באמת כל כך חשובה ומשמעותית?

בראש ובראשונה, ההקשבה היא כלי בסיסי בכל תקשורת. הקשבה יוצרת אמון, נותנת לאחר תחושה שאכפת לנו ממנו, שאנו מקדישים לו זמן וסבלנות ושאנחנו מייחסים לו ולדבריו חשיבות. אם אנו נקשיב לילדינו הם ילמדו לאמן את השריר הזה וכמונו ידעו להקשיב לאחרים. דמיינו שיחה בין ילדיכם, שכשאחד מדבר כולם מקשיבים לו, ולא משנה המיקום שלו במשפחה. נוסף על כל זאת, ההקשבה לילדים שלנו גורמת להם לארגן את המחשבות שלהם, הם ילמדו איך להתבטא  ולהיות יותר מדויקים עם עצמם.

ומעל הכל - כל אדם, כל ילד וילדה הם עולם ומלואו. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה מתרחש בראשם ואפילו בליבם, אבל לעיתים קרובות זהו רק ניחוש (המונח המקצועי הוא "השלכה", תופעה שנקדיש לה בעתיד טור נפרד). לדוגמה: לפעמים אני לא נותנת לבעלי לסיים משפט, משום שאני כבר יודעת מה הוא מתכוון להגיד. עשו ניסיון עם עצמכן לתת לבעל או לילדים לסיים את המשפט. צפויות לכן הפתעות... אם לא נשאל ונדע להקשיב, לעולם לא נדע את המחשבות והתחושות האמיתיות של ילדינו.

באחד המחזורים האחרונים במבח"ר, ביקשתי מהסטודנטיות המקסימות שלימדתי, לבחור כל אחת דמות משמעותית עבורן. היה מדהים לגלות שכל דמות שנבחרה, כמו סבא אהוב, מורה מיתולוגית, דודה, אמא, חברה וכו', לכולם היה מכנה משותף אחד. הן לא בחרו בדמות שהרעיפה עליהן מתנות, וגם לא דמות שממנה למדו תובנות עמוקות. בלי תיאום מראש כל אחת בחרה בדמות שאיתה יכולה היתה לדבר ולשתף, הדמות שהכי הקשיבה לה.

 

ד"ר מירי אילת

מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ואם לשמונה ילדים




צעדים - להתחיל בצעד אחד קטן | טל. 050-9653266 | מושב שדה יעקב, מיקוד 3658600 | דוא“ל: info@zeadim.org.il

האתר נבנה על ידי אינדיגו עיצוב ואתרים