דף הבית מאמרים שאלות נפוצות צור קשר

מריבות בין אחים - חלק א / מ. אילת אם לשמונה

המאמר התפרסם במגזין הנשים פנינה של העיתון החרדי בקהילה. מטבע הדברים, מבחינה לשונית מופנית הכתיבה לנשים חרדיות, אך קהל היעד הוא הורים באשר הם.

 

 

 

כְּשֶׁאֲנִי רַב עִם אֲחוֹתִי וְיֵשׁ צְעָקוֹת
הִיא מִיָּד מַתְחִילָה לְיַלֵּל וְלִבְכּוֹת
וַאֲנִי מַסְבִּיר לְאַבָּא שֶׁהִיא הִתְחִילָה
לָכֵן מָשַׁכְתִּי אָז הִיא הִפִּילָה
וְלָכֵן הִרְבַּצְתִּי לָכֵן הִיא הִכְּתָה
וְלָכֵן חָטַפְתִּי וְאָז הִיא בָּכְתָה..
וְאַבָּא מִתְבַּלְבֵּל "שְׁנֵיכֶם לֹא בְּסֵדֶר"
וְתֶכֶף שׁוֹלֵחַ אֶת שְׁנֵינוּ לַחֶדֶר.
לַמְרוֹת שֶׁבְּעֶצֶם זֶה לֹא אַשְׁמָתִי,
זוֹ שִׁירָה אֲחוֹתִי, הִיא הִתְחִילָה אִתִּי...
(תהילה זומר, פסיכותרפיסטית MA. איור - עדי מן)

 

כשבני הבכור היה בן שלש וחצי, הייתי מטפלת צעירה לאחר שבע שנות לימודים והתמחיתי בעבודה עם קבוצות. הבן שלי היה שקוע במשחק שלו, כאשר ביתי בת השנה וחצי ניגשה וחטפה לו טרקטור. הוא פסע לכיוון שלה בכעס והחל לדרוש בתקיפות את הטרקטור חזרה. ירדתי לשטיח לגובה שלהם ושאלתי אותו מה קרה. הוא ענה בתסכול מהול בכעס שאחותו חטפה לו את הטרקטור. עניתי: "וואו היית באמצע משחק ואז היא חטפה לך את הטרקטור. אולי תסביר לה את זה כפי שהסברת לי". שמתי את ידי ברכות על כתפה של ביתי ושתינו האזנו לו. הוא מיד פצח בנאום והיא מתוקה קטנה בת שנה וחצי הסתכלה עליו. כשסיים, דיברתי כאילו אני מדברת מגרונה ועניתי לו: "כן נכון אתה צודק, אבל אתה כל כך גדול וכל מה שאתה עושה גורם לי לרצות לעשות אותו הדבר. אני רוצה להיות כמוך לכן חטפתי לך את הטרקטור". ביקשתי ממנו שיענה לה והוא המשיך כאילו הוא מדבר לילד בן גילו: "אבל אני שיחקתי עם הטרקטור קודם, הוא היה שלי". עניתי שוב בתור הבת שלי, שעד כה נהנתה מההצגה המשעשעת: "אז מה אתה מציע לעשות? אתה אחי החכם, ואני לומדת ממך מכל דבר". ואז קרה משהו מפליא שנתן לי את הכוח להמשיך בדרך הזו. הוא ענה לה שישחקו יחד והוא לפעמים ייתן לה כל מיני חפצים וגם את הטרקטור. היא השיבה בג'יבריש שוטפת ואני עזרתי לה בתרגום הדברים... בדיעבד אני מבינה שהקניתי להם, באופן ראשוני ביותר, את הכלים לנהל מחלוקת ביניהם.

דמי לעצמך שאת יושבת עם משפחתך ברכב אחד. אותה קופסת פח, אותו המודל, סוג וצבע של רכב. מבחוץ אפילו כולכם תקראו באותו השם "אלה במכונית הכחולה". אבל כשישאלו אתכם איזה נוף השתקף לכל אחד מכם במהלך הנסיעה, כל אחד מכם יענה תשובה קצת אחרת. מי שישב ליד הנהג יתאר את הנוף מהחלון הקדמי ואת הים מימינו, הנהג יתאר את שראה מהחלון הקדמי, את ההרים שראה מהחלון לשמאלו ואולי גם מה שנשקף דרך המראות. ומי שישב מאחור יתאר את העורף של זה שישב לפניו וכו'...

באופן דומה, גם ילדינו חווים את אותה המציאות את אותו הבית ואת אותם ההורים אך כל אחד מבני הבית רואה את הדברים בצורה שונה, ומפרש את המציאות בדרך הייחודית לה או לו. כך שכל אירוע שמתרחש בבית, נראה שונה בעיני כל אחד מבני הבית. לכל אחד יש דרך אחרת לפרש את האירוע, לכל מוח בבית יש דרך אחרת לעבד את הנתונים בדרך ההגיונית שלו או שלה, דרך שאינה בהכרח צודקת אך הגיונית עבורו. כשאנחנו מבינות שכל אחד רואה את הדברים אחרת ומפרש אותם לפי הבנתו, אנחנו יכולות להבין שתמיד יהיו חילוקי דעות וחוסר ההסכמה בין ילדינו. כמו למשל: מי אמור לעזור לסדר, למי מגיע הבימבה, מי מקבל עוד קובית שוקולד, מי התחיל במריבה ועוד ועוד. מאוד טבעי והגיוני שלכל אחד מהילדים תהיה ראיה שונה, טבעי שתהיה מחלוקת. היינו אולי רוצים שתהיה אחידות ושהילדים שלנו יראו הכל אותו הדבר, אך זה לא טבעי ובדרך כלל לא אפשרי. לכן כשאנחנו נתקלים במחלוקת, נדע שאין שום בעיה במשפחתנו, אלא שזה הגיוני ונכון.

זוג ההורים הראשון שהגיע אלי לטיפול בקליניקה לפני שנים, לימדו אותי שיעור שלא אשכח. הם החלו לדבר על ציור שהיה תלוי על הקיר. היא תיארה את הסוס שהיא רואה בציור והוא אמר שאלו בכלל גבעות והרים כמו במדבר סהרה. אני הקשבתי בהשתאות ובתדהמה לויכוח שהתלהט, כמעט השתכנעתי כששמעתי אותה וכמעט חשבתי כמוהו כששמעתי את התיאור שלו. ואז נזכרתי שאני היא זו שציירתי את הציור, וסתם העליתי צבעים בהרמוניה על הבד כדי שתהיה לי תמונה בחדר. לא ציירתי סוס דוהר בשקיעה וגם לא רשמים ממדבר סהרה, סתם קשקשתי צבעים על הקנבס להנאתי. הם המחישו לי עד כמה לכל אחד יש את האמת שלו, את הפרשנות שלו וההיגיון המיוחד שלו.

כשאנו שומעות ויכוח בין ילדינו, עולה בנו הרצון לעשות משפט צדק. אבל האמת היא שמלבד מקרי קיצון, אין צדק מוחלט - תמיד יש שני צדדים. אפילו אם ראינו את יעקב מגיע מהסלון ומראה את נחת זרועו לאחיו הקטן ששיחק לתומו בחדר, איננו יודעים מה היה קודם לכן. מי פגע, מי גלגל עיניים וביטל את השני, מי הציק או שמח לאיד. לכן גם אם אנחנו עדות לאירוע, אין לנו את התמונה המלאה ולא יכולות להיות שופטות.

כשאנו שומעות את ילדינו רבים, עולה בנו פחד ובראש שלנו תסריט אימה על העתיד. איזה אחים הם יהיו? מה יקרה למשפחה שלי אם כיום הם רבים כך? ננטרל את הפחד הזה במחשבה רציונלית. ננשום עמוק ונאמר לעצמנו שזה נורמלי ואפילו חיובי. הילדים מתנסים בחילוקי דעות עם קבוצת השווים שלהם, במקרה זה האחים והאחיות. לא רק שזה לא מפחיד, זה בדיוק מה שיכין אותם לקראת העתיד.

מתי מתחילה הבעיה? כאשר חילוקי הדעות הראשוניים הופכים מוויכוח למריבה ומשם לתוקפנות או הימנעות (ברוגז). חשוב לנו שילדינו יפתחו תקשורת המבוססת על דיבור שתאפשר ליבון מחלוקות, ללא מנגנונים של הרס אחרים והרס עצמי.

אז תכלס איך מתמודדים עם מריבות?

העיקרון הראשון - לא להתערב בתור שופטים. כפי שאמרנו, איננו יכולות באמת להיות שופטות ויש למעורבות שלנו גם תוצרי לוואי לא רצויים.

העיקרון השני - לא להתעלם מאירועים. כאשר הוויכוח הופך למריבה ועימות לא נוכל להתעלם. גם במצב זה לא נתערב כשופטים לגופו של עניין אלא נעביר את המסר שהמריבה אינה דרך מקובלת ובונה, אלא צריך לדבר על מנת לפתור את הבעיות.

כפי שניתן לראות שני העקרונות הללו משלימים זה את זה. מצד אחד להיות מעורבים כאשר זה נדרש, ומצד שני כאשר מתערבים לא להיכנס לעמדה של שופט.

ישנם עוד עקרונות חשובים, אלא שמקוצר היריעה, הצגנו כעת בקצרה רק את שני עקרונות היסוד החשובים ביותר. בע"ה נרחיב ונשלים את התמונה בשבוע הבא.

 

אנחנו נפרדים מהשנה שחלפה, שנה מאתגרת מאוד ומבורכת כאחד.

לקראת השנה החדשה, נזכור שיש לנו את הכוח כאימהות, כהורים, להמתיק את השנה הבאה עלינו לטובה, עבורנו ועבור ילדינו. לתת להם את הכלים להאזין ולהקשיב, לסלוח ולהיטיב עם עצמם ועם אחרים. אם בשנה זו נחנך את ילדינו לעשות טוב, לראות את האחר, להבין שלכולנו יש דעה ומחשבה ונקבל זה את זו בביתנו למרות השוני, אזי נגדל כולנו דור חזק, בטוח בעצמו ובדרכו, ובמקביל מקבל ורואה את האחר.

בין כסה לעשור אתפלל לקב"ה שהשנה הזו אשכיל דרך ליבי ובמענה לשוני להיות מותאמת לילדיי כאשר אשא תפילה : "לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך".

שנה טובה לכן אימהות יקרות.

 

ד"ר מירי אילת

מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ואם לשמונה ילדים




צעדים - להתחיל בצעד אחד קטן | טל. 050-9653266 | מושב שדה יעקב, מיקוד 3658600 | דוא“ל: info@zeadim.org.il

האתר נבנה על ידי אינדיגו עיצוב ואתרים