|
חיות מחמד לשיפור הבריאות / נורית בירן, רוית גולדשטיין-טולידאנו |
|
"גדי חלה. שכב במיטה ואמר לעצמו: כמה עצוב לי. לחברים שלי אסור לבקר אותי. אני חולה – אני שוכב לבד במיטה. אין לי חברים. רק החמורים על הפיג'מה שלי. אבל אי אפשר לדבר איתם. כמה עצוב לי. פתאום....." ואז הופיע קיפוד חמוד וגדי כבר שכח שהוא חולה ועצוב... (מתוך הספר שמולי קיפוד, מאת כוש, 1955).
אז מה גרם לכך שגדי שכח את מחלתו, את הכאב הפיזי שלו, את תחושת העצב והבדידות?? במאמר זה נסקור את התרומות המשמעותיות שיש לנוכחות חיות מחמד ואינטראקציה איתן על בריאותו הפיזיולוגית של האדם. במאמרים הבאים נרחיב גם על התרומות החברתיות, משפחתיות ונפשיות של בעלי החיים לאדם בכלל וילדים בפרט.
מסתבר שלא רק בסיפרי הילדים חיות המחמד משפרות את מצב הרוח, משכיחות את הכאב, החולי והעצב. לנוכחות חיות מחמד ולאינטראקציה חיובית איתם, יש השפעה משמעותית על מדדי בריאות שונים. בהשוואה של מדדי בריאות כללית שונים (שפעת, כאבי ראש, כאבי גב, בעיות עיכול) בין בעלי כלב/חתול ובין אנשים ללא חיית מחמד, נמצא שיפור מובהק ומשמעותי במדדי הבריאות אצל אותם אלה שאימצו חיית מחמד. לבעלי הכלבים היה שיפור משמעותי יותר מבעלי החתולים. קשישים בעלי חיית מחמד נמצאו כמבקרים פחות במרפאות מאשר קשישים ללא חיית מחמד, ונשים שנתאלמנו והיו בעלות חיית מחמד ביקרו פחות במרפאה, סבלו פחות מכאבי ראש, תחושות פאניקה וקשיים בעיכול, מאשר אלמנות ללא חיית מחמד.
מחלות לב הן גורם המוות מספר אחד בעולם המערבי, כאשר השנה הראשונה לאחר התקף לב קריטית בהחלמה. במחקר לבדיקת סיכויי ההישרדות של חולי לב לאחר התקף לב בשנה שלאחר האירוע הלבבי, נמצא כי 94% מבעלי חיית המחמד שחוו התקף לב, שרדו את השנה הראשונה שלאחריו, לעומת רק 43% שהיו חסרי חיית מחמד. במחקר מקיף אחר שנערך באוסטרליה, נבדקו גורמי הסיכון למחלות לב אצל בעלי וחסרי חיית מחמד. נמצא באופן מובהק, כי בעלי חיית מחמד (בעיקר גברים!) הינם בעלי רמות סיכון נמוכות יותר לחלות במחלות לב.
אחד הגורמים למחלות לב וחולשה של המערכת החיסונית הוא לחץ מתמשך, אליו נלווים לעיתים גם חרדה ודיכאון. בעולם המערבי ההישגי והתחרותי, אנו עדים לצריכה מוגברת של תרופות מפחיתות חרדה ולעלייה בסוגים שונים של תרפיות ושיטות הרפייה להפחתת המתח והחרדה. אחד הסימנים למצב חרדה ולחץ הוא לחץ דם גבוה ולכן מחקרים בודקים שינויים בלחץ הדם כמדד לשינויים במצב החרדה. מסתבר שלנוכחות בעלי חיים יש השפעה מטיבה על הפחתת החרדה - צפייה באקווריום דגים יוצרת תחושת נינוחות ורגיעה, מורידה את לחץ הדם, מפיגה חרדה ומספקת משמעות לשעות הפנאי, לעיתים כמו משחק עם כלב. במחקר אחר שבדק ילדים בעת משימת קריאה עם ובלי כלב שנוכח בחדר, נמצא כי בנוכחות הכלב היתה ירידה משמעותית בלחץ הדם של הילד בעת המשימה. ואם הדעה הרווחת היא כי חיית מחמד פרוותית היא הנפוצה או היעילה ביותר לצרכים אלה, במחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת ת"א גילו כי גם צב יכול לשמש כחיית מחמד משמעותית: המחקר בדק השפעה של ליטוף חיות מחמד על הפחתת רמת החרדה אצל בני-אדם, כאשר הנבדקים נחשפו לנוכחות ארנבון חי ובובת ארנבון, או צב חי ובובת צב. תוצאות המחקר הוכיחו כי חיות המחמד היו אפקטיביות יותר מבובות בהפחתת החרדה, וכי לא נמצאו הבדלים ביעילות הפחתת החרדה של הארנבון לעומת הצב.
חיות מחמד מקלות על האדם הנמצא במצבי חולי וכאב שונים ואף מסוגלים לזהות ולהתריע לבעליהם לפני אירוע פיזיולוגי מסכן חיים. מה שהתחיל כאנקדוטה, בה כלב הריח ללא סוף את רגלה של בעליו ולבסוף הסתבר שיש לה באותו המקום גידול סרטני, נמשך כסידרה של מחקרים משמעותיים ביותר. נמצא שכלבים יכולים לזהות שינויים ומסות של תאים ע"י ריח הגוף, ריח הזיעה והבל הפה והרחה של דגימות שתן ועל-ידי כך לזהות גידולים סרטניים. כלבים יכולים גם לזהות מצבי סיכון של חולי סכרת ומזהירים את חולה הסכרת מפני עלייה/ירידה דרסטיים ברמת הסוכר. ישנם כלבים אשר יודעים להתריע בפני בעליהם על התקף אפילפסיה מתקרב באמצעות צפייה וזיהוי של שינויים במתח השרירים, התנהגות כללית ומראה הפנים של בעליהם. מומחים להתנהגות חתולים ומחקרים בתחום, מצאו שגרגור של חתול יכול לרפא עצמות ומקל באופן משמעותי על כאבים פיזיים שונים.
מחקרים בתחום האלרגיה והאסטמה מצאו כי חשיפה של ילדים מגיל צעיר לחיות מחמד (בעיקר כלבים וחתולים), מפחיתה את הסיכוי להתעוררות אלרגיה או התקפי אסטמה בגילאים מאוחרים יותר.
כיצד ניתן להסביר את התרומה הכל-כך משמעותית של בעלי החיים לבריאות האדם?
אחד ההסברים נוגע בפעילות הפיזית שיש לעשות כאשר מגדלים בע"ח (בעיקר כלב). הגברת פעילות פיזית עם בעה"ח, בטיול או משחק, משפרת את המצב הבריאותי, את זרימת הדם, מפחיתה משקל ומורידה לחץ דם. נמצא כי הפעילות הפיזית, כמו גם המגע עם בעלי החיים, משמשים כמנגנון בולם לגורמי מחלות וכי נוכחות וגידול בע"ח נמצאו כמפחיתי חרדה ותחושת עקה.
הסבר נוסף לתרומת בעלי החיים לבריאות האדם קשור בהיסח תשומת הלב מהחולי והכאב אל בעל החיים, כמו גדי ששכח את כאביו ובדידותו כאשר הגיע הקיפוד אל חדרו. טיפול בבהע"ח חסר הישע מסיתה את תשומת הלב מהחרדה של האדם והסימפטומים הכואבים שלו אל עבר בעה"ח והטיפול בו. בפינת החי שהוקמה במרכז "אורנית" לילדים חולי סרטן בבי"ח שניידר, מספרת הפסיכולוגית השיקומית על המפגש המרגש של הילדים עם בעה"ח: "החיה משדרת קבלה ללא תנאי. היא מזכירה משהו ראשוני שזקוק לטיפול וזה משפיע מאד על הילדים החולים. הם מרגישים אחראיים לדאגה לחיה ולטיפול בה. זה מרגיע אותם ובעקיפין משפיע על ההחלמה שלהם". הילדים מעידים כי החיה משכיחה מהם את המחלה, מרגיעה אותם, גורמת להם אושר ושימחה, אופטימיות ותקווה.
הדאגה למישהו אחר, בד"כ חסר ישע ותלוי בנו לצרכים הקיומיים שלו (מזון, ניקיון וכד'), יוצר מנגנון של הזדהות איתו והטיפול בו הוא גם הטיפול בחולה עצמו. במרכז לשיקום ילדים ונוער בירושלים, מטופלים יותר ממאה ילדים נפגעי תאונות דרכים ופעולות איבה וחלק מהילדים לוקים במומים מולדים וסובלים ממוגבלויות, מתניידים באמצעות מכשירים. אחת המטופלות שם היא "אלינה", ארנבת חמודה שנולדה עם מום בעמוד השידרה. היא סובלת משיתוק בגפייה ומתניידת באמצעות "עגלה" מיוחדת שמסייעת לה ללכת. הילדים הנכים במרכז השיקום מזדהים עם אלינה, הם הבינו שהארנבת, בדיוק כמותם, זקוקה למכשיר שיסייע לה לנוע. הם נרתמים להרכיב לה את המכשיר, שואבים כוחות מיכולת ההתמודדות שלה ומצליחים בשל כך להתמודד טוב יותר עם מוגבלותם והמיכשור אותו הם נדרשים להרכיב.
הרשת החברתית והתמיכה החברתית נמצאו גם הם כמסייעים בהחלמה ממחלות שונות ומפחיתים חרדה במצבים מעוררי דחק. אנשים המגדלים בעל חיים המשמעותי להם, מחשיבים אותו כחלק ממשפחתם וחלק מהרשת החברתית שלהם. בעלי החיים מספקים, אם כן, גם מקור לביטחון פיזי וחברתי, מקור לתמיכה ועידוד, מקטינים תחושת בדידות, מעודדים טיפול וטיפוח, מחזקים את תחושת המסוגלות, מעלים את הדימוי העצמי במצבים מעוררי חרדה, מפחיתים את תחושת הבדידות, החרדה, הלחץ והדיכאון.
במחקרים חדשים יותר, הבודקים את הקשר בין ליטוף ומגע עם בע"ח והפרשת הורמונים שונים במוח, נמצא שליטוף חיית מחמד למשך דקות ספורות ביום מגביר את הפרשת ההורמון אוקסיטוצין, הורמון אשר אחראי במידה רבה על שיפור מצב הרוח, על קשרים חברתיים ויצירת קשרים אינטימיים ולפי מחקרים עדכניים, גם על יצירת אמון בין אישי. במקביל, ישנם מחקרים שבודקים את מצבם הפיזיולוגי של הכלבים בעת אינטראקציה עם בני אדם. באופן מפתיע, נמצאו הורמונים דומים שמופרשים בדמם של הכלבים ושל בעליהם בעת ליטוף ומשחק, הורמונים שמפחיתים חרדה ויוצרים רגיעה.
התרומה המשמעותית של בעלי החיים לבריאות האדם מתרחשת רק מעצם נוכחותם של בעלי החיים והאינטראקציה המטיבה עימם. נסו לדמיין איך ניתן להעצים את הקשר לכיוונים הריגשיים בקליניקה, בעזרת התיווך והמקצועיות של איש הטיפול.
אז בפעם הבאה שמשהו כואב או מלחיץ, קחו כדור פרווה, ותהיו בריאים!
רשימת מקורות
בוד, ט. (2004). השפעות פיזיולוגיות של אינטראקציה בין אנשים לבעלי חיים. חיות וחברה, 26, חורף, עמ' 18-22.
גולן-שמש, ד. (2008). השפעת בעלי חיים על רווחתם הפיסית והנפשית של קשישים. חיות וחברה, 36, אביב, עמ' 37-50.
לוי, מ. (2004). מתאם נוירו פיזיולוגי בזמן התנהגות התקשרות בין בני אדם לכלבים. חיות וחברה. 24, חורף, עמ' 23-28 (תרגום ועריכה של מאמרם של Ondendall & Meintjes).
קיוזאק, א. (2000). מפגשים טיפוליים עם חיות מחמד. הוצאת "אח" בע"מ. קרית ביאליק.
קרן, פ., להב, ד. ופוירמן, ט. (2005). משמעות הקשר בין חולי אלצהיימר לחיות מחמד. חיות וחברה. 28, קיץ, עמ' 30-34.
שליו, א. (1996). המרפא הפרוותי. הוצאת צ'ריקובר בע"מ. תל – אביב.
- Anderson, E.K., Hart, B.L. & Hart, L.A. (1984). The Pet Conection: Its Influence on our
Health and Quality of Life. Minneapolis, MN: University of Minnesota
- Brasic, J.R. (1998). Pets and Health. Psychological Reports, 83, 1011 – 1024
- Friedman, E., Katcher, A.E., Lynch, J.J.& Thomas, S.A. (1980). Animal Companions and
One – year Survival of Patients After Discharge from Coronary Unit. Public Health
Reports, 95, 307 – 312
- Sable, P. (1995). Pet, Attachment and Well - Being Across Life Cycle. Social Work, 40 (3), 334-341
- Serpell, J.(1991). Beneficial Effect of Pet Ownership on Some Aspects of Human Health and Behavior. Journal of Royal Society of Medicine, 84, 717
- Siegel, J.M. (1993). Companion Animals: In Sickness and in Health. Journal of Social
Issues, 49, 157
|
|
|